תכנית הלימודים

ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית

"כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, ולבקש ידיעות ודעות, ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות."

• רקע קצר על בית הספר

תיכון עירוני י"ד (על שם יוסף בורשטיין) הוא בית ספר על-יסודי בתל אביב שנוסד בשנת 1969. בית הספר ממוקם ברחוב אבן ספיר בשכונת שיכון דן ומשרת את תלמידי צפון מזרח העיר. ייחודו של בית ספרנו הוא בחיבור בין למידה איכותית, מקצועית ומשמעותית שבסופה תעודת בגרות מיטבית, לבין חינוך ערכי, חברתי וחווייתי. מבנה ביה"ס המחולק לשתי חטיבות: חטיבה ז'-ח'-ט' (ברחוב ראול ולנברג), וחטיבה י'- י"א-י"ב, מאפשר מתן מענה אישי לכל תלמיד והתאמה לצרכיו לאורך שש השנים.

ביה"ס משופע בכיתות מתוקשבות, מגרשי ספורט ומרחבי דיאלוג מזמינים. אשכול הפיס למדעים ולאמנויות הוא מרכז משוכלל ועדכני ללמידה ולחקר עם הפנים לקהילה. זו התפיסה המלווה את ביה"ס כמקום מרכזי בקהילה.

• חזון ביה"ס : טיפוח האחריות והמצוינות האישית, הלימודית והחברתית בקרב קהילת התלמידים, המורים והעובדים תוך התחדשות מתמדת, שמירה על הבטיחות ודאגה לרווחה הרגשית של הפרט. יצירת רצף עם בתי הספר במרחב החינוכי.
• דמות הבוגר של ביה"ס: אדם סקרן, בעל השכלה כללית, מודע לזהותו היהודית הישראלית ולמורשתו התרבותית ותורם לחברה .
• התפיסה הרעיונית של צוות האזרחות בדגש על גבולות חופש הביטוי

התכנית תבקש להעמיק את הבנת התלמידים בנוגע למורכבות החברה הישראלית כולל השסעים בתוכה, ומתוך הבנה זו  להסביר את חשיבות חופש הביטוי במשטר דמוקרטי מחד, ואת ההבחנות בינו לבין הסתה וביטויים גזעניים מאידך. חשיבות העיסוק החינוכי בסוגיות אלו נובעת לא רק ממקרי הקיצון העולים לסדר היום החברתי, אלא משום שדילמות ושאלות הקשורות לחופש ביטוי וגזענות הן חלק מההוויה היום-יומית של בני הנוער, לאור פעילותם הרבה ברשתות החברתיות!!

חופש הביטוי הוא מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובין החשובים שביניהם. הוא זה המאפשר לנו לבטא את עצמנו באופן אישי ובאופן קולקטיבי. הוא המקדם, כפי שנראה בתכנית זו, חשיבה מושכלת וזו מצידה מאפשרת ביקורת והשתפרות מתמדת הן ברמה הפרטית והן ברמה הפוליטית.  בישראל, הצורך להבחין הבחנה ברורה בין ביטוי לגיטימי בדמוקרטיה לביטוי שאינו לגיטימי – מתחדד ועולה לאחרונה, בגלל אירועים קשים של פשעי שנאה, הסתה בכלל והסתה לגזענות באופן מיוחד. חלק מאירועים אלו ניתן להבין על רקע הסכסוך המתמשך בין יהודים לערבים, ואילו את האחרים על בסיס המחלוקות הקשות בחברה הישראלית בין דתיים לחילוניים ובין קבוצות אתניות ולאומיות שונות. הדוגמאות של רצח שירה בנקי ז”ל במצעד הגאווה בירושלים, כתיבת סיסמאות גזעניות של “תג מחיר” על קירות מסגדים ובתי ספר הן רק קצה הקרחון של ניצול חופש הביטוי למטרות פסולות. הרצון להתגונן בפני תופעות אלו מחויב המציאות ועם זאת קיים חשש רב לכך שנחוקק חוקים שיצמצמו את הביטוי החופשי מעבר למתחייב ולרצוי.

• הנחת היסוד בצוות אזרחות

הנחת היסוד שלנו היא שהכיתה מהווה מיקרו- קוסמוס של המציאות החברתית, וחשוב מאד לדון עם התלמידים בזהות החברה הישראלית, השסעים הרבים בה והמחלוקות הקשות הנובעות מהן. ננסה להציג גם דרכים לפתרון הכוללת בעיקר סובלנות, הסכמיות וקבלת האחר. ללא קבלת השונה מאיתנו לא נוכל לפתור את השסעים בחברה הישראלית. יחד עם זאת נרצה לדון בצורה מעמיקה ומקיפה בסוגיית חופש הביטוי וגבולותיו על רקע שסעים אלו ולנסות לגרום לתלמידים להבין שחופש הביטוי הוא זכות טבעית וחשובה מאד אך גם מוגבלת כאשר היא פוגעת באותו אחר שאותו אנו לא מקבלים ואשר שונה מחברת הרוב.

• ייחודיותה של הוראת האזרחות בעירוני י"ד

מטרתה של התכנית היא להפוך את מקצוע האזרחות מעוד נושא בתכנית הלימודים, לסוגיה רלוונטית לחיי התלמידים בהווה וכאזרחים בוגרים בעתיד. אנו מאמינים שקידום ערכי זכויות האדם מחייב עמדה פעילה של כולנו- מחנכים/ות ותלמידים/ות. אנו מחויבים להסביר אותן, להגן עליהן, ולקדם את מימושן המלא לכל בני האדם.

• צוות ההוראה
  איתי סאל , אביחי אלבאז, קרן דודיאן, עינת אביטל, איתמר גבע, עדה משגב.

• מטרות ההוראה

1. מטרה קוגניטיבית,ערכית וחברתית כאחד– התלמידים ילמדו ויבינו מי הם האנשים המרכיבים את החברה הישראלית, ומהם השסעים המפלגים את החברה שלנו. בנוסף,הם יבינו מהו חופש הביטוי בחברה הדמוקרטית ומתי חופש הביטוי הופך להיות הסתה וגזענות.

כמו כן,תכנית לימודים זו מיועדת ליצור הכרות עם התופעה של חופש הביטוי  ולהקנות כלים להתמודדות עימה למורים ולתלמידים. במסגרת תכנית הלימודים ייחשפו התלמידים לדוגמאות מהארץ והעולם.

2. מטרה אופרטיבית – מטרת התכנית היא לא רק ליצור הבנת מושגים תיאורטיים בצורה "יבשה", אלא גם להפוך את התלמיד להיות אקטיבי ומעורב בסביבתו החברתית, על ידי כך שתלמידים אשר ילמדו תכנית זו ויהיו מעוניינים בכך יוכלו לפתח, בליווי מוריהם סדנת עמיתים להעברה לתלמידי שכבה נמוכה יותר כחלק מתכנית המעורבות החברתית הקבוצתית (מעבר לפעילות המסכמת המוצעת במסגרת התכנית).

בנוסף, מטרתה של התכנית היא לעבוד בשילוב עם תכניות מעורבות חברתית ולעודד את התלמיד להפוך להיות אזרח ואדם שתורם לקהילה, עוזר לחלש ומבין את צרכיו של האחר השונה ממנו:

• מטרות על
• התלמידים יכירו את המושגים-  מהי החברה הישראלית, מדינת לאום אתנית, מדינת לאום אזרחית, שסעים( התמקדות בשסע הלאומי, סיבות, דרכי ביטוי ופתרונות )  ,דמוקרטיה, הזכות לחירות, הזכות לשוויון, זכויות מיעוט, עקרון הפלורליזם ,עקרון ההסכמיות, עקרון הסובלנות.
• התלמידים יכירו את המושג "חופש הביטוי", כזכות אדם וכערך.
• התלמידים יעמיקו בחשיבות חופש הביטוי כמרכיב חיוני במשטר דמוקרטי.
• התלמידים יכירו בגבולות חופש הביטוי ובקיומן של דילמות בנושא זה.
• התלמידים ילמדו על הסתה לגזענות – האיסור החוקי, מופעי ההסתה בחברה בישראל (בהקשר של רשת האינטרנט) והחיבור לחופש הביטוי.
• התלמידים יקבלו השראה וחשיפה לאפשרויות הפעולה, באמצעות חופש הביטוי, לחיזוק שיח דמוקרטי וזכויות אדם בישראל.

• מטרות כלליות
• התלמיד יעריך מהם הכישורים והתכונות הנחוצים לחשיבה ביקורתית מתוך ניתוח הכתוב.
• התלמיד יוכל לקשר בין החומר התאורטי הנלמד, לחיי היום יום בחברה הישראלית.
• התלמיד ינתח תופעה של חופש הביטוי תוך הבנה של גבולות חופש זה.
• התלמיד יוכל לאתר מידע רלוונטי מהעיתונים/רשתות החברתיות וליישם אותן בכיתה.
• התלמיד יפתח הבנה ורגישות לצרכים של האחר השונה ממנו.
• התלמיד יוכל לעבוד בשיתוף פעולה עם תלמידים אחרים
• דרכי הוראה – למידה – הערכה
• דרכי הוראה :

מטרת התכנית הינה על דרך החוויה. המטרה היא לא "לשפוך ולצקת " ידע תיאורטי בלבד ולמדוד אותו במבחן מסכם, ולכן דרכי ההוראה יהיו מגוונות, כמו גם דרכי ההערכה.

ההוראה עצמה תכלול :
הגדרת מושגים לצד דיון פתוח בכיתה והעלאת מסקנות לצד פתרונות. הקרנת סרטונים/סרטים הרלוונטים לנושא, תוך כדי שהם מחברים את התלמיד מהחומר הכתוב למציאות.

יציאה מחוץ לכותלי הכיתה אל מסגרות בהן יש את אותו " אחר " בחברה הישראלית  במטרה ליצור דיאלוג,וסובלנות.

למשל : ביקור ביפו, או רמלה – במפגש תלמידים יהודים ערבים או דרוזים  – השסע הלאומי הוא מהשסעים הקשים ביותר בחברתנו,ורובו נובע מאי הכרת האחר ויצירת דעות קדומות. המפגש עם אותו " אחר" השונה מאיתנו יכול ליצור שינוי חיובי בעמדה ובתפיסה כלפיו!

• דרכי ההערכה

דרכי ההערכה גם הן יהיו מגוונות בהתאם לנושא המרכזי שהוא חופש הביטוי. כלומר, נאפשר לתלמיד לבטא את עצמו בדרך שיבחר ,שמבטאת על הצד הטוב ביותר את התוצר מתוך החומר הנלמד. לתלמידים יינתנו בנוסף דרכי הערכה לבחירה : משפט ציבורי, דיבייט, העברת שיעור לתלמידי שכבה אחרת,עשייה חברתית רלוונטית לנושא ,קליפ, מיצג, ניסוח הצעת חוק .בנוסף, מטלות שיינתנו לאורך השנה, בכיתה בקבוצות ובבית כדי ליצור מעורבות שותפת מצד התלמידים לאורך השנה לצד וליישום החוייה.

פריסה שנתית של תכנית הלימודים לפי שכבות – כל שלוש השנים מהוות יחדיו 70%

שכבת י – 2 ש"ש  10% ציון סופי

ההוראה  היא  סמסטריאלית – במסגרתה יילמדו את כל החומר הקשור למדינה יהודית

 

שכבת יא – 2 ש"ש  – 40% ציון סופי

ההוראה תהיה שנתית – במסגרתה יילמדו את כל החומר הקשור לדמוקרטיה

שכבת יב –  50% ציון סופי

ההוראה תהיה בסמסטר א – במסגרתה יילמדו את כל החומר הקשור למשטר ופוליטיקה בישראל.

בנוסף תהיה מטלת הערכה חלופית קבוצתית  שמשקלה 30%

 

"אינני מסכים עם דבריך, אך אגן עד מוות על זכותך להשמיעם".

וֹלטֶר (פרנסואה-מארי ארואה)

 

מרכיבי הערכה – תשפ"ו – אזרחות

שכבת י –  תשפ"ו מסלול בגרות חיצונית

הציונים הסופיים יהוו 10% מציון הבגרות הסופי בסוף שנת י"ב תשפ"ח .

שכבת י"א – תשפ"ו – מסלול בגרות חיצונית

הציונים הסופיים בשנת תשפ"ה בשכבת י היוו  30% מציון הבגרות הסופי בשנת

תשפ"ו.

הציון הסופי בשנת י"א תשפ"ו יהווה 70% מציון הבגרות הסופי בשנת תשפ"ו.

שכבת י"ב תשפ"ו

מסלול בגרות רגילה פנימית

ציון ההגשה הסופי יורכב :

• 10% ציון סופי משנת תשפ"ד
• 40% ציון סופי משנת תשפ"ה
• 50% ציון סופי בשנת תשפ"ו.
• **חישוב משוקלל של משרד החינוך של שלושת הציונים הסופיים יהווה את הציון הסופי בתעודת הבגרות

לכל אלה תתווסף מטלת הערכה חלופית – הסבר בכיתות.